הטקס צולם השנה מראש בגלל מגבלות הקורונה • רשימת הזוכים: יוסף צ'חנובר (מפעל חיים), ניצה בן דב ונורית זרחי (ספרות), אלי קשת (מדעי החיים), מיכל בת אדם (קולנוע), אריאלה לבנשטיין (עבודה סוציאלית), בן-עמי שילוני (חקר המזרח הרחוק) ויאיר זקוביץ (מקרא)
טקס פרס ישראל לשנת תשפ"א, אשר התקיים בבנייני האומה בירושלים וצולם מראש עקב הגבלות הקורונה, משודר בשעה זו. האירוע התקיים בנוכחות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב גלנט.
טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשפ"א // צילום: משרד החינוך
שמונה חתנים וכלות זכו לכבוד. על רקע הטקס, יש לציין כי שניים מאלה שהיו אמורים לקבל את הפרס לא יזכו לכבוד בסופו של דבר. הראשון הוא יהודה משי זהב, יו"ר זק"א לשעבר שוויתר על קבלת הפרס לאור עדויות רבות על תקיפות מיניות. השני הוא פרופ' עודד גולדרייך, מדען ממכון ויצמן שלא יקבל את הפרס בשל תמיכה בתנועת החרם על ישראל ובחרם על אוניברסיטת אריאל.
רשימת הזוכים המלאה
ד"ר יוסף צ'חנובר, חתן פרס ישראל למפעל חיים, שימש מנכ"ל משרד החוץ, ראש משלחת משרד הביטחון בקנדה ובארה"ב ודירקטור בחברות רבות. זכה בפרס למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוקי ועדת הפרס נכתב: "הפרס מוענק לצ'חנובר על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה: הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. במהלך עשייתו רבת השנים היתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעיתות שלום ומשבר, וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין.
"בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל. בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".
נורית זרחי, כלת פרס ישראל בתחום הספרות והשירה, היא משוררת וסופרת בעלת קורפוס ענק של יצירה. בנימוקי ועדת הפרס נכתב: "זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית. המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים".
עוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיזית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".
פרופ' אלי קשת, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים, הוא מומחה בעל שם עולמי בביולוגיה מולקולרית. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "הפרס מוענק לו תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון שבו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות, כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".
עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופ' קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".
מיכל בת אדם, כלת פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע, היא קולנוענית בעלת פילמוגרפיה עשירה. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר בשנת 1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית והמורדת. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית.
עוד הדגישה הוועדה כי "גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה שבה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהיטיבו לתמוך ביצירת קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם במהלך השנים עוד 12 סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו". בנוסף, ציינה הוועדה כי "הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".
פרופ' ניצה בן דב, כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית, היא חוקרת ספרות עברית. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "בן דב הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא), המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי".
עוד הדגישה הוועדה כי ספרה האחרון, "חיי מלחמה", "מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית". עוד צוין כי "מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי, תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות".
בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ' בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".
פרופ' אריאלה לבנשטיין,כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה, היא דמות משמעותית בארץ ובעולם בחקר הזקנה. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "פרופ' לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה.
"פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21, והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העליה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים, כמו גם יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים.
"היא כתבה יותר מ-200 פרסומים אקדמיים אשר התפרסמו בבמות מובילות והעמידה דורות של תלמידים. הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל. היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה, וכן הקימה תכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, ביניהם רופאים ועובדים סוציאליים".
פרופ' בן-עמי שילוני, חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק, הוא חוקר תולדות יפן בעל שם עולמי. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "לפרופ' שילוני תרומה ייחודית ייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. הוא פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".
עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".
פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל בחקר המקרא, הוא מחוקרי המקרא החשובים בארץ. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".
