דו"ח מבקר המדינה: ברוב המכריע של מחנות צה"ל אין מערכת לסיכול רחפנים | ישראל היום

יותר משלוש שנים אחרי הדו"ח הקודם בנושא, לא תוקנו כל הליקויים בהיערכות המבצעית להתמודדות עם האיום • עוד נחשף כי בשטחי אימונים נגרמו נזקים לאתרי עתיקות • מחלוקות בין משרדי הממשלה פוגעות במעבר של יחידות צה"ל לנגב • זמני המתנה ממושכים לקב"ן

• איום הרחפנים. המבקר המליץ לכל הגופים לפעול להשלמת הערכות

  צילום: 

  גדעון מרקוביץ'

מדינת ישראל טרם השלימה את היערכותה המבצעית להתמודדות עם איום הרחפנים ואת הסדרת האחריות בין הגופים השונים העוסקים בנושא, כך קבע מבקר המדינה בדו"ח ביקורת שעוסק באיום הרחפנים ופורסם היום (שני). עוד נמצא כי פיתוח המענה הטכנולוגי התעכב בשל קשיים תקציביים ולא ענה על צרכי כל הגורמים הביטחוניים.

אין זה סוד כי בשנים האחרונות גובר השימוש ברחפנים לנוכח עלותם הנמוכה ושיפור מתמיד בטכנולוגיה, המאפשר זמן הפעלה ממושך יותר, הגדלת טווח הפעולה, שיפור ביכולת לשאת מטען ושיפור ביכולת הניווט. כיום משמשים הרחפנים להובלה ולמסחר, לאירועי חירום, לצילום ולשימושים אחרים. יחד עם זאת, השימוש בהם טומן בחובו איום ביטחוני, כמו גם איומים פליליים ובטיחותיים. 

זוהי הפעם השנייה שבה בוחן מבקר המדינה את סוגיית איום הרחפנים. בעקבות הדו"ח הקודם, שפורסם עוד בנובמבר 2017, התקבלו החלטות בקבינט, נקבעו גבולות גזרה בין הגופים השונים לטיפול באיום וננקטו צעדים נוספים. אך הביקורת האחרונה, שנערכה בין החודשים אוקטובר 2019 ליוני 2020, מצאה כי עדיין לא תוקנו כל הליקויים הנוגעים להסדרת האחריות להתמודדות עם איום הרחפנים, שמקורם בשטח המדינה. הקבינט אומנם קיבל החלטה בנושא, אך אמצעי האכיפה עדיין לא מספקים, עדיין אין דרישה לרשימת רחפנים המשמשים לצרכי פנאי או ספורט. כמו כן לחיל האוויר עדיין אין מענה שלם להגנה מפני איום הרחפנים, אם כי בצה"ל נמשכת עבודת המטה בנושא. 

צילום ארכיון: התעשייה האווירית

עוד עולה מהביקורת כי המשטרה לא מימשה את התפיסה המבצעית שגיבשה ולא נערכה באופן שיאפשר הגנה מפני איום הרחפנים, ומשום כך אין בידיה את היכולת הנדרשת להתמודדות עם האיום באירועים בלתי מתוכננים, וההיערכות להגנה מפני האיום הזה באירועים סדורים – חסרה.

ברוב מחנות צה"ל אין מערכת לסיכול רחפנים

באשר לאיום הרחפנים על מחנות צה"ל, ציין המבקר כי היקף ההצטיידות במערכת מסוימת לסיכול רחפנים לשם הגנה על מחנות צה"ל ומתקניו הוא רק כ-22 אחוז מהצורך שהציג אגף המבצעים בצבא. כמו כן, ברוב המכריע של המחנות אין מערכת לסיכול רחפנים. לפיכך, קובע המבקר, "בעת איום של רחפן על מחנה או מתקן של צה"ל יש חשש כי צוותי האבטחה לא יוכלו לתת את המענה המיטבי".

עוד העיר המבקר כי המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל לא השלימו את קביעת גבולות הגזרה ואת הכללים להעברת האחריות ביניהם בנושא. בנוסף, לא מומשה במלואה החלטת הקבינט בעניין מימון משותף של פיתוח המענה הטכנולוגי, והתוכנית הלאומית לפיתוח לא סיפקה מענה להגנה מפני האיום לכל הגורמים. בפועל, שב"כ ומשטרה בחרו להצטייד באופן עצמאי באמצעי הגנה שלא בהתאם להמלצות הצוות הלאומי מפני איום הרחפנים במנהלת מגן של חיל האוויר. 

עיכוב ברגולציה על הענף

צילום ארכיון: רשות החדשנות

מעבר לכך, בשל מחלוקת בין חיל האוויר לבין רשות התעופה האזרחית (רת"א), התעכב תהליך אסדרת הרחפנים. נכון למועד סיום הביקורת מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור הטסה. כך, נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. כמו-כן העיר המבקר כי לא נכתבו טיוטות תקנות העוסקות בשילוב רחפנים במרחב האווירי של ישראל באופן שיהוו בסיס לפריסת תשתית טכנולוגית לזיהוי ושליטה בתנועת הרחפנים בישראל.   

המבקר המליץ לכל הגופים לפעול להשלמת הערכות להתמודדות עם איום הרחפנים בכל היבטי בניין הכוח, לרבות כתיבת תפיסות הפעלה, קביעת נהלים והצטיידות אמצעים, וכן להסדיר את יחסי הגומלין והכללים להעברת האחריות. עוד המליץ למשטרה לנקוט את הפעולות הנדרשות להתמודד עם האיום, לאגף המבצעים של צה"ל להשלים את עדכון מסמכי היסוד המסדירים את הגנת המחנות של צה"ל בהקשר זה ולמשרד הביטחון להוביל את בחינת היכולת הטכנולוגית. על רת"א להשלים את הליך גיבוש התקנות, ועל המל"ל לעקוב אחר מימוש החלטת הקבינט.

מצה"ל נמסר בתגובה כי הומלץ להשתמש במערכות המספקות את המענה המיטבי לאיום. צה"ל דחה את הטענה שמערכות קיימות וזולות יותר עשויות לספק מענה זהה לאיום. "לראיה, צה"ל וגופי ביטחון נוספים אכן הצטיידו במערכות שהומלצו", נכתב בתגובה, "הטענה לפיה החלופה לרכש מערכות אחרות היא זולה ומהירה יותר, ואף בוצעה בהצלחה על ידי כמה גורמים במדינה, אינה מדויקת. לנוכח היכרות המערכות המצוינות בדו"ח ומערכות נוספות, הצורך המבצעי של צה"ל ושל גופים נוספים רחב יותר מהמענה שניתן על ידי המערכות החלופיות שצוינו בדו"ח". 

מנגד, צה"ל קיבל את המלצת הדו"ח לשלב התייחסות פרטנית לאיום הרחפנים בתפיסת הגנת המחנות. עוד נמסר כי צה"ל מפנה את המשאבים להגנה על בסיסים על פי תעדוף פנים צבאי, ונותן מענה נקודתי בהתאם לצורך בתיאום עם המשטרה. 

לגבי המחלוקת מול רת"א, נאמר כי במסגרת השיח עם הרשות על טיוטת התקנות שעתידות להסדיר את התחום, הוצגה עמדת צה"ל במסגרתה הועלו, בין היתר, שתי סוגיות עקרוניות לצורך המשך קידום התקנת התקנות. "ראשית, הובהר שיש ליצור מפה משותפת הכוללת אזורים מותרים להטסת רחפנים. על מפה זו להיות דינמית בהתאם לפעילות במרחב. שנית, על מנת להנגיש את המידע לציבור ולשמור על בטיחות הטיסה, יש לפתח יישומון שיאפשר למפעילים לקבוע את מיקומם במרחב ביחס למפה. עקרונות אלו התקבלו על ידי רת"א, ובהמשך לכך, גובשה טיוטת תקנות מוסכמת, שנמצאת בתהליכי אישור וחקיקה.

תגובת_צה''ל_לדו''ח_בעניין_איום_הרחפנים.pdf

בשטחי אימונים נגרמו נזקים לאתרי עתיקות

דו"ח מבקר המדינה עסק גם בשטחי האימונים של צה"ל ביבשה. על פי הדו"ח, יש עיכוב של כחמש שנים בתהליכי גריעת שטחי האימונים שהצבא הסכים לפנות לשימושים אזרחיים, בשל אי פינוי נפלי תחמושת. המבקר קבל על כך שאין באתר צה"ל מידע על אופן תיאום כניסת אזרחים לשטחי אימונים או דרכי התקשרות.

המבקר העיר כי בשטחי האימונים בצפון נגרמו נזקים לכמה אתרי עתיקות כתוצאה מאימונים. המבקר ציין כי אין בידי מחלקת האימונים שבזרוע היבשה תמונת מצב כוללת ומהימנה לגבי מידת השימוש ואופן השימוש בשטחי האימונים. עוד קבע המבקר כי בחלק משטחי האימונים נעשה שימוש אזרחי קבוע במשך עשרות שנים. במצב כזה קיימים סיכוני בטיחות לאזרחים. כמו כן, נכתב כי צה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל הנוכחות האזרחית.

בצה"ל מסרו בתגובה כי "כיום, כמעט ואין שטחים שאינם משמשים כשטחי אימונים בשגרה, הנסגרים לטובת אימונים באופן מיוחד. צה"ל מתאים את צרכיו המבצעיים לשטחי האימונים הקיימים על בסיס כמה קריטריונים, ביניהם פיזור כוחותיו בשטח ותרגול מתארי האימון הנדרשים". עוד נאמר כי "סגן הרמטכ"ל הנחה לסמן בבירור את העתיקות במפות ובתדריכים על מנת למנוע פגיעה. כמו כן, הנחה אלוף זמיר על גיבוש דו"ח הסוקר את הפגיעות בעתיקות בשטחי האש בחמש השנים האחרונות. 

בנוסף, ציין סגן הרמטכ"ל כי צה"ל יסייע לרשות העתיקות אם זו תחליט לצאת למבצע גידור העתיקות וסימונן". 

תגובת_צה''ל_לדו''ח_בעניין_שטחי_האימונים.pdf

מחלוקות בין משרדי הממשלה פוגעות במעבר צה"ל לנגב

בנוסף, מדו"ח המבקר עולה כי ועדת החסמים משנת 2011 והמל"ל טרם הביאו להכרעה במחלוקות בנוגע למענה תחבורתי ולהטבות ולתמריצים לאנשי הקבע העתידים לעבור. בפועל, הוועדה לא התכנסה מאז ינואר 2016. לפי המבקר, משרד הביטחון מחד גיסא ומשרד האוצר ומשרד התחבורה מאידך גיסא, מתבצרים בעמדתם ואין הכרעה במחלוקת. דבר זה מעמיד בסכנה את הצלחת מעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. 

לפי המבקר, למרות שסוכם על תקציב של 1.3 מיליארד שקלים לצורך שימור כוח אדם איכותי, לא הושגו הסכמות בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית לגובה המענק, ולמסגרת תקציבית נוספת שדורשת מערכת הביטחון עבור מעטפת מגורים. לחיוב, ציין המבקר את הפעולות שנעשו באוניברסיטת בן גוריון שבנגב בנושא. המבקר המליץ כי לאחר שיסוכמו המענה התחבורתי ותוכנית ההטבות והתמריצים, ימשיך צה"ל לקיים סקרי עמדות בקרב משרתי הקבע בנוגע למעבר. עוד הומלץ לצה"ל לתת את הדעת על הסיכון של פגיעה במוטיבציה של חיילי החובה לשרת בדרום לנוכח הצורך בנסיעות ארוכות.

מצה"ל נמסר בתגובה כי חלה התקדמות בשיח בין מערכת הביטחון למשרדי הממשלה בנוגע למעטפת התחבורה והתמריצים למשרתים שבסיסיהם יועברו לדרום הארץ. עוד נאמר כי בימים אלו מתגבש הסכם שמטרתו לעגן את ההבנות ולתקצבן. בהמשך יבוצעו סקרי עמדות לאחר סיכום התוכניות.

תגובת_צה''ל_לדו''ח_לגבי_המעבר__לנגב.pdf

עלייה של 24% בשיעור קבלת פטור על רקע נפשי

בתוך כך, ממצאי דו"ח מבקר המדינה שעסק במערך בריאות הנפש בצה"ל מצא זמן המתנה ממושך לקציני בריאות נפש, עלייה בפטור משירות על רקע צבאי נפשי, מעקב לקוי אחר אי התייצבות חיילים למפגשים עם קב"ן ועוד. מהנתונים עלה כי 6.8% מהחיילים שהשתחררו משירות חובה בצה"ל קיבלו פטור על רקע נפשי. בקרב החיילים הבודדים, שיעור מקבלי הפטור הוא 7.7%, ובקרב עולים חדשים שיעור מקבלי הפטור עומד על 6.9%.

עוד עולה כי 3% ממשרתי החובה הם בעלי סעיף ליקוי נפשי בפרופיל הרפואי שלהם, ו-24% מהחיילים בשירות חובה נפגשים עם קב"נים ופסיכיאטרים. עוד נמצא כי חלה עלייה של 24% בשיעור קבלת פטור משירות צבאי על רקע נפשי בקרב מיועדים לשירות ביטחון. 26% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה למפגש עם פסיכיאטר ו-8% ממתינים שלושה שבועות ומעלה לפגישה עם קב"ן. 

מצה"ל נמסר בתגובה להמלצה לקיצור זמן ההמתנה לקב"ן כי מתקיימת עבודת מטה בנושא. "ההמלצה לקבוע שזמן ההמתנה לא יעלה על ארבעה שבועות תעוגן בקרוב בפקודות הצבא", הודגש. בצה"ל טענו כי "זמן ההמתנה כבר עתה קצר מארבעה שבועות ב-92% מהמקרים ועומד בממוצע על עשרה ימים בלבד. זמן ההמתנה לפגישה עם פסיכיאטר נקבע בהתאם לזמינות התורים, לדחיפות ולשיקול הדעת של אנשי המקצוע". 

תגובת_צה''ל_לדו''ח_בעניין_מערך_בריאות_הנפש.pdf