המאבק נגד האינפלציה עולה מדרגה: בנק ישראל הודיע אתמול על העלאת הריבית לרמה של 0.75%, יותר מהתחזיות, שצפו עלייה לרמה של 0.6%. זו הריבית הגבוהה ביותר מאז 2014, והפעם הראשונה מאז 2011 שהריבית עולה במשך חודשיים ברציפות.
מדובר בשיעור עלייה של 0.4%, תרחיש שרוב המומחים לא תמכו בו. העלאת הריבית תייקר משכנתאות והלוואות אחרות, וכן תשפיע דרמטית על שוק השכירות. זאת משום שמשכירי הדירות מצפים כי תשלומי השכירות יכסו את תשלומי המשכנתא, וברגע שאלה עולים, העלות מתגלגלת לשוכרים.
כך מתווסף גם הזינוק במחירי הדירות, שהשלימו עלייה של יותר מ־16% בשנה האחרונה. כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", מחירי הדירות להשכרה מזנקים בחלק מהמקומות בארץ, בעיקר בערים הגדולות, בשיעור של עד 30%.
"אי־ודאות עצומה"
נזכיר כי בהודעתו הקודמת ציין נגיד בנק ישראל כי הריבית תעלה באופן הדרגתי לרמה של 1.5% בתוך שנה, כלומר עד אפריל 2023. אלא שמאז ההודעה, האינפלציה בישראל החריפה וקצב עליית מחירי הדירות הגיע ליותר מ־16% בשנה, כאמור, וכתוצאה מכל אלה ההערכות בשוק ההון מדברות על עליית הריבית במשק לרמה של 2.2% ברבעון ראשון של 2023.
האם ההערכה של בנק ישראל עדיין נשארת ברמה של 1.5%? בהמשך להחלטת הריבית השיב הנגיד פרופ' אמיר ירון לכמה שאלות של "ישראל היום".
פרופ' אמיר ירון // צילום: יהושע יוסף,
"התחזית של חטיבת המחקר, של 1.5% בממוצע של רבעון ראשון של 2023, היא עדיין סביבה נכונה. עם זאת, אנחנו נמצאים בעולם של אי־ודאות עצומה. אם היתה לנו קובייה הונגרית, יש לה יותר משישה צדדים כרגע. אנחנו מסתכלים על מה שקורה בסין ובאוקראינה - אלה שני מצבים שמצד אחד גורמים להמשך שיבושים בשרשראות האספקה ולחצים אינפלציוניים, אבל גם פועלים להאטה של הפעילות הכלכלית. בשורה התחתונה זאת סביבה סבירה, אבל קיימת עדיין אי־ודאות מאוד גדולה".
אתה מדגיש שהאינפלציה בישראל נמצאת משמעותית מתחת לקצב של שאר המדינות המפותחות. למה, אם כן, אתם מעלים ריבית באותה מידה כמו הבנק המרכזי של ארה"ב?"האינפלציה היא קודם כל פגיעה בכוח הקנייה של הציבור, ובעיקר של השכבות החלשות, ובסופו של דבר, האינפלציה פוגעת גם בפעילות הכלכלית, ולכן אנחנו נחושים למנוע התפרצות של האינפלציה ופועלים בהתאם למה שאנחנו רואים לנכון - המנעד הזה שבין הצמיחה של המשק לבין קצב העלאת הריבית, שיתאים לכך שהאינפלציה תתמתן ותחזור ליעדה. אנחנו מעריכים שזה יקרה בסוף השנה או בתחילת הרבעון הראשון של 2023".
תהליך העלאת הריבית מגדיל את החזרי המשכנתאות, ובאופן עקיף גם את דמי השכירות. האם אתם לא מודאגים מיכולת ההחזר של משקי הבית?"נכון, עליית הריבית אכן מעלה את חוב המשכנתא, אבל צריך להבין שחלק גדול מרכיבי המשכנתא הוא צמוד מדד, ולכן לנו חשובה הנחישות למתן ולהוריד את האינפלציה ליעד, זה יחסוך לאנשים עוד יותר מאשר העלייה בריבית. זה נכון שרכיב הריבית מעלה את התשלום החודשי בכמה עשרות בודדות של שקלים בממוצע, זה כמובן תלוי מאוד בתמהיל המשכנתא של כל אחד, אבל מצד שני אנחנו נחושים לא לתת לאינפלציה להתפרץ.
"חשוב מאוד להבין - הורדת האינפלציה חשובה גם להורדת היקף ההחזר ברכיב צמוד מדד. בנוגע ליציבות של משקי הבית, אנחנו בודקים ועושים הערכות ברמה מערכתית, וגם ברמה של לווה בודד, ויכולת ההחזר היא גבוהה ויכולה להכיל גם עליות ריבית גבוהות הרבה יותר מהרמה הנוכחית".
מהם הצעדים שהממשלה צריכה לעשות בשוק הדיור?"בשוק הדיור הפתרון המרכזי הוא הגדלת ההיצע. אני לא חושש שיהיו כאן דירות ריקות. היצע, היצע והיצע. חשוב שיהיה פה תהליך מוסדר. אנחנו רואים תחילה של פעולות טובות - התחלות הבנייה עלו ל־63 אלף. צריך שלציבור יהיה אמון שזהו תהליך שיארך זמן. למנגנון הציפיות יש אפקט חשוב.
"לטווח הארוך ובינוני צריך להגדיל את ההיצע. גם זה מתקשר לשינוי של ועדות תכנון - לשפר אותן, להגדיל אותן. להמשיך להגדיל את ההיצע זוהי מילת המפתח".
"צריך שלציבור יהיה אמון". מתחם דירות בקריית מלאכי,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו