מני ממטרה: "בכל פעם שאני מגיע למקום אני מחפש דרכי מילוט" | ישראל היום

מני צוקרל: בן 39, קומיקאי, שחקן, חקיין וכוכב ילדים. נשוי לפרלה דנוך, שחקנית ויוצרת. נולד בכפר סבא ומתגורר כיום בתל אביב. החל את דרכו בהופעות לילדים ושיחק בתפקידי אורח בסדרות ילדים. שיחק בהצגות "אופס הילדים התכווצו", "מותק הטרול הקסום", "קסם של משחק", "מותק - גיבורי החלומות", ומככב כיום ב"הצגה של משפחה" לצד פרלה ומשפחת ספיר

מתי בפעם האחרונה חגגת יום הולדת?
"חגגתי בפברואר 39, ואת המסיבה עשיתי עם פרלה. תמיד היינו חוגגים יום הולדת יחד, יש לנו חברים משותפים עוד מהתקופה שהיינו ידידים, והיום אנחנו כבר חוגגים ימי הולדת עם כל הברנז'ה. חגגנו פעם בסקיי ג'אמפ, את כולם הבאנו למתחם טרמפולינות וחגגנו יום הולדת בסגנון של ילדים. תכף אני אהיה בן 40, אני עדיין מתווכח עם משרד הפנים לגבי זה. אני מרגיש קצת ילד בעצמי. אני תמיד שומר על הילד הפנימי שבתוכי, ככה אני יוצר את השירים שלי. אני מבוגר בעולם המבוגרים, אבל שם יש את הדאגות של המבוגרים".

מתי בפעם האחרונה פגשת ילדים?
"אני פוגש אותם כל דקה. גם אם אני יוצא למכולת, אני פוגש ילדים שמצטלמים איתי, וכמובן בהופעות. הם גם באים לשער של הבית שלי, עומדים וצועקים לי. בסך הכל זה מקסים לראות את האהבה הלא מובנת מאליה אלי, אבל אתה רוצה לפעמים את השקט שלך. גם כשאתה יוצא מהבית, אתה בסוג של הופעה.
"בעולם שלי זה עוד יותר קשה, כי מדובר בילדים ואתה חייב לתת את היחס, גם אם עכשיו אתה בבנק, שזה משהו שפעם קרה לי. הקושי הוא שלפעמים מצלמים אותך מהצד, ואתה לא מודע לזה אז עדיף שיבקשו ממך תמונה, או שפתאום בוהים בך. אני מודה שיש רגעים שבא לי פרטיות, אבל זה חלק מהמחיר של להתפרסם, התרגלתי לזה".

מתי בפעם האחרונה חשבת על המראה החיצוני שלך?
"כל הזמן. חלק מהילדיות שבי הוא גם הצבעוניות הזו. בגדים זה ממש חלק ממני. תמיד אמרתי שאם אני לא אהיה מני ממטרה אני כנראה אפתח חנות בגדים מאוד מגניבה, ועד היום יש לי את החלום הזה. אני חושב להגשים אותו בתל אביב, אבל לאט־לאט, כל חלום בזמן שלו. השיער שלי גם מזוהה איתי. לפעמים אומרים לי שהשיער שלי מזכיר כזה של ילד, אבל ככה הייתי מגיל 4. פעם אחת הסתפרתי בצבא אבל נכנסתי מזה לדיכאון. רס"ר אחד התעצבן עלי ועשו לי בגללו תספורת מארינס. הסתובבתי שלושה חודשים בדיכאון כמו שמשון הגיבור, כל כוחי נעלם לי, הרגשתי לא מצחיק, לא כלום, שלחו אותי לקב"ן, שהביא לי פטור מתספורת.

"היום שואלים אותי הרבה על השיער כי חושבים שזאת פאה. אם לא רואים אותי קופץ למים והשיער נשאר מחובר עלי, לא מאמינים לי שזאת לא פאה. אני מבין שהוא מוזר, אבל הוא משהו שהוא כבר סמל ואני אשמור עליו כמה שאפשר".

מתי בפעם האחרונה חשבת על השם שלך?
"לא חשבתי אף פעם על השם שלי, כי מגיל 13 קוראים לי מני ממטרה. קראו לי מני ממטרה כבר בבית הספר. חיפשתי גוף שיסכים לשים עלי סכום ויפתח את הדמות, כי מי שרוצה לייצר כוכב ילדים חדש בארץ - צריך להשקיע בו כמיליון שקל לפחות, וזה מה שחברת NMC, המנהלים שלי, החליטו לשים עלי. התחלתי את דרכי בעולם הילדים ב־2017, כשהייתי סטנדאפיסט כבר מ־2004. בדרך עשיתי ימי הולדת, הופעות בקניונים וגדלתי משם.

"תמיד היתה לי אמונה שאני אפרוץ. עברתי תהליך של לפחות 12 שנה. כל החיים שאפתי להיות משהו גדול. תמיד הייתי מצחיק, רק לא ידעתי איך להפוך את זה למקצוע. אתה צריך מישהו שיאמין בך, ומי שבאמת האמין בי היה יובל שם טוב (יובל המבולבל). ברגע הראשון שהוא ראה אותי הוא סימן אותי. זה היה ב־2013, בקליפ שאליו הצטלמתי. הוא אמר: 'ראיתי אותו וחשבתי על ג'ים קארי הישראלי'. הוא גם המציא את השיר 'מני מני מני - מני ממטרה...'

"יש תחרות בעולם הילדים: כולם רוצים להצליח, למלא אולמות ולהרוויח כסף. למרות זאת, אנחנו האמנים מופיעים יחד ומפרגנים אחד לשני. אני, יובל, מיקי מוכתר (מיכל הקטנה) וחיים אוסדון (הדוד חיים), חברים מאוד טובים. נכון שיש תחרות וענייני אגו. למשל, להחליט מי יהיה יותר גדול בפוסטר ולמי יהיו יותר נאמברים. לי לא אכפת כי בסוף הקהל מגיע. אני הרגשתי מאוד אהוב כשהשיר שלי, 'מצעד החיקויים מס' 2', הגיע ל־34 מיליון צפיות".

מתי בפעם האחרונה עבדת עם פרלה?
"אני עובד איתה עכשיו כי היא הצטרפה למופע 'הצגה של משפחה'. אני רגיל להופיע בלעדיה, וזה הולך להיות אתגר חדש לשנינו. ההורים מכירים אותה ואני מוכר יותר אצל הילדים, ההומור שלה דווקא מכוון אליהם.

"השתתפנו יחד ב'זוג מנצח', מה שהיה מאתגר יותר מהפקת חנוכה. היינו סגורים בתוך בית, וזה היה מסע לא פשוט. יש זוגות בעונות הקודמות שלא שרדו את זה, ואנחנו ההפך - התחזקנו והכרנו אפילו יותר. אנחנו מתכוונים ללכת ל־80 הופעות חנוכה יחד, וזה יהיה שינוי מרענן עבור פרלה שתמיד רואה אותי נוסע לבד. אני מופיע כל יום בעיר אחרת, וזו תהיה הפעם הראשונה שהיא תהיה חלק מהמסע".

"הקב"ן הביא לי פטור מתספורת". מני עם ג'רי, צילום: אפרת אשל

מתי בפעם האחרונה אימצת כלב?
"אימצתי את ג'רי לפני עשר שנים מ־SOS. הוא סיפור סינדרלה, הוא נסיך. מדובר בכלב מעורב שכבר עמדו להמית כי לא מצאו לו משפחת אומנה. בגלל שהיה לו איזה סוג של אפילפסיה והוא נטל כדורים, אף אחד לא לקח אותו. אותי זה הדליק. אימצתי אותו ונתתי לו טיפולים, ועם הזמן המצב שלו השתפר, היום כמעט אין לו התקפים. הוא התחיל ללמוד גם את החיקויים שלי והוא חלק מהעולם שלי, כתבתי עליו שיר שמעודד אימוץ. אני אוהב בעלי חיים, ופרלה עוד יותר פעילה ממני. אני מנסה דרך השירים וההצגות שלי לעשות מה שאפשר".

מתי בפעם האחרונה חשבת על אבהות?
"אני רוצה להיות אבא, אין פה שאלה. שנים רדפתי אחרי החלום שלי ולא באמת הייתי פנוי לזה, עכשיו אני יודע שיש לי מקצוע לחיים, אני מוכן להיות אבא".

מתי בפעם האחרונה עברת טראומה?
"יש לי טראומה שפשוט לא התייחסתי אליה שנים, ועכשיו בזמן האחרון, בגלל פיגועי הטרור שמתרחשים לצערי במדינה, זה חוזר אלי. כשהייתי נער הייתי בפיגוע ירי שקרה מחוץ לבית ספר תיכון בעיר שלי, בכפר סבא ב־2002. סיימתי ללמוד ויצאנו כמה חבר'ה לכיוון תחנת האוטובוס והיה שם מחבל שירה. הוא פשוט התחיל לירות על כולם, גם עלינו. אוטומטית צעקתי 'לברוח, לברוח, לברוח', ובאמת ברחנו לכיוון בית הספר. הוא הספיק להרוג תלמידה אחת בשם נועה אורבך, מישהי שהיתה ידידה שלי. בגלל הפיגועים שהתרחשו לאחרונה חזרתי לטראומה.

"אני לא חושב שצריך לשדר תמונות של מחבלים יורים באנשים, כמו ששידרו בפיגוע האחרון בחדרה. לאנשים שסובלים מטראומות כמוני, או להלומי קרב, אסור להראות את כי זה מחזיר אותנו לאירוע שגרם לטראומה. לא נרדמתי באותו הלילה, ואיתי הרבה מהכיתה שלי. אני לא יודע אפילו להסביר את ההרגשה שאתה רץ ובורח ממישהו שיורה. בזמן האחרון אני מתחיל לדבר ולטפל בזה. קשה לי בסיטואציות שיש בהן המון אנשים, זה מלחיץ אותי ואני יכול להרגיש חרדה, וכשאני מגיע לכל מקום אני מחפש דרכי מילוט. ישר אני בודק לאיפה אני אוכל לרוץ. אני תמיד דרוך".

מתי בפעם האחרונה נכשלת?
"יש לי כישלון אחד שמפריע לי והוא באנגלית. אמא שלי, תלמה, היא הודית שנולדה במומבאי. היא דיברה אנגלית בבית, ואני סלדתי מזה. בגלל שהיא לא התאקלמה ולא רצתה כביכול לגור פה בארץ, היא דיברה רק אנגלית, גם איתנו הילדים, ואני דווקא נרתעתי מהשפה, והכישלון שלי הוא שאני לא יודע לדבר באנגלית באופן שוטף".

מתי בפעם האחרונה השתתפת בריאליטי?
"כאמור, הייתי ב'זוג מנצח VIP' לפני שלוש שנים וחצי. זה קשוח להשתתף בריאליטי, ולמפורסמים יש עוד יותר מה להפסיד. פתאום יכול לצאת ממך משהו לא צפוי, ולמרות שבאופי שלי אני לא מתלהם ולא מתעצבן יכול לצאת ממך איזה צד אחר, וזה יכול להיות מסוכן.

"ללא קשר, התחלתי טיפול לאחרונה. אני לא אומר שאני לא אעשה עוד ריאליטי, אבל כרגע זה תלוי במה שיציעו ומה אוכל לעשות. הציעו לי להשתתף ב'גולסטאר', אבל לא רציתי כי תוכניות ריאליטי מוציאות אותך לפעמים באופן שלא נוח לך איתו. בסוף הם משרתים את עצמם. פעם הייתי אומר כן ל'האח הגדול',
אבל היום לא".

מתי בפעם הראשונה הבנת שאתה מצחיק?
"הייתי זה שמצחיק את החבר'ה, אבל לא ידעתי איך אני מעביר את זה לבמה. הופעתי בצבא מול בה"ד 20. הגעתי לצבא אחרי כיתות י"ג וי"ד. כבר למדתי תעשייה וניהול ואמרתי להם שאני רוצה להשתבץ במחלקת חינוך ולהיות סטנדאפיסט צבאי. אמרו לי 'כן? אתה מצחיק? היום בערב יש פה 600 חיילים, תצחיק אותם'. לא היה לי חומר כתוב, כלום. אני יודע לעשות חיקוי של ממטרה, חצוצרה, מכונית מרוץ וינשוף שאומר 'ברור', ועליתי לבמה. זה עבד והם צחקו. באותו ערב התקשרתי לאיציק, אחי הגדול, ואמרתי לו: 'תקשיב, אני יכול לעשות מזה מקצוע'. היום אני מבין שזאת שליחות ויש בה כוח. כשילדים שרים שיר שלי בגן או בבית ספר, זה מרגש אותי. אתמול פרלה ואני בכינו כשראינו כיתה של ילדים עם צרכים מיוחדים שרים את השיר שלנו, 'עושה בשבילי הכל'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו