לראשונה בחייו ביקר לאחרונה שר החינוך האיטלקי, ג'וזפה ואלדיטרה, במחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו.
ואלדיטרה (62) היה מרצה למשפטים באוניברסיטת מילאנו, עד שמונה באוקטובר האחרון כשר בממשלת הימין של ג'ורג'יה מלוני מטעם מפלגת "ליגה" של מתאו סלביני. בעבר כיהן 13 שנה כסנאטור מטעם מפלגת "עם החופש" של סילביו ברלוסקוני ומפלגת "עתיד וחופש" של ג'אנפרנקו פיני. בתחילת דרכו הפוליטית היה חבר במפלגת "הברית הלאומית", מפלגה ניאו-פשיסטית שתחת הנהגתו של פיני התנתקה מעברה הבעייתי. גם רה"מ מלוני הייתה חברה ב"ברית הלאומית", משם עברה לעבוד עם ברלוסקוני, בטרם הקימה את "אחי איטליה", שעמה ניצחה בבחירות האחרונות.
הביקור הראשון במחנה ההשמדה הגרמני, בלוויית תלמידי תיכון איטלקיים ונציגי הקהילה היהודית באיטליה, הותיר רושם עמוק על שר החינוך. לדבריו הוא גם חיזק את מחויבותו למאבק למען זיכרון השואה ונגד האנטישמיות.
ואלדיטרה במהלך המסע. "גם איטליה אימצה את חוקי הגזע", צילום: משרד החינוך האיטלקי
"חוויתי את הביקור באושוויץ כמעמד טעון בתחושה של אחריות ותפקיד היסטורי כלפי הילדים והתלמידים האיטלקיים, שיש להם קשיים ברורים לזכור וללמוד את שקרה במלה"ע השנייה", אומר ואלדיטרה ל"ישראל היום", "בביקור שם היו איתי באופן סמלי מיליוני הנערות והנערים איטלקיים שנמצאים בגילים שבהם השאיפה לצדק, הזיכרון והמצפון מתגבשים. קרון הבקר שניצב על הפסים במחנה ההשמדה בירקנאו נבנה ב-1913, בעת שבה גרמניה נחשבה למרכז התרבות. בקרונות כאלו ולאורך המסילות האלו מאות אלפי בני אדם נשלחו להשמדה. נשים, גברים, ילדים וקשישים שהיו להם חלומות ותקוות. מגורשים רבים נשאו עימם שעונים כדי למדוד את הזמן, בהאמינם שממתין להם עוד עתיד, כפי שאני עונד מדי בוקר את שעוני בדרכי לעבודה. עצרתי והתבוננתי בצילומי פניהם של המגורשים הרבים, המנציחים אותם כשהיו מאושרים עם אהוביהם בעוד אירופה עדיין הייתה אדמת תרבות. עיניים צוחקות כאלו שיש לכל המצטלם ברגע של רוגע. שאלתי את עצמי איך היה אפשרי שבאירופה, ערש התרבות שלנו, בגרמניה שבה בטהובן ושילר היו חלק מהמורשת הלאומית, אנשים יכלו לבצע את הפשעים המחרידים הללו.
הכניסה לאושוויץ-בירקנאו. "כיצד התאפשרו הפשעים בערש התרבות שלנו?", צילום: IStock
"השואה אירעה בראש ובראשונה בגלל האנטישמיות, ששללה כל לגיטימציה לקיומם של היהודים והפכה לתרבות שלטת בגרמניה, כשאירופה כולה, לרבות איטליה, משתפת פעולה. איטליה אף אימצה את חוקי הגזע. עמי אירופה בזמן ההוא לא יכלו להזדהות עם 'האחר' ולראות את האמת הפשוטה, שיהודים הם בני אדם כמותם. דמוקרטיה אינה רק סוג ממשל. היא מעל לכל גישה שכלית, המתייחסת בכבוד לכולם".
האם, לדעתך, כל גורם רשמי ופוליטיקאי אירופיים צריך לבקר באושוויץ?
"כמובן, במיוחד אלו העובדים בתחום החינוך. קבלת מודעות לטרגדיה של השואה גורמת לנו להבין שצריך להיות לנו כבוד קדוש לכל אדם ו(הבנה) כמה סבל האדם יכול לגרום לאחרים. אלו המכהנים בממשלה צריכים, יותר מכל אחד אחר, לשים בפניהם כעדיפות ראשונה את כבוד האדם".
כשר חינוך מה צריך לעשות באיטליה כדי לחזק את המודעות בקרב הצעירים לשואה ולחלקה של איטליה הפשיסטית בה?
"משרד החינוך יזם מספר פרויקטים, חלקם בשיתוף עם איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, שמטרתם להגביר את המודעות בקרב הצעירים לנושא האנטישמיות. אחד המשמעותיים ביותר בין הפרויקטים הוא התחרות 'צעירים זוכרים את השואה', שנערכה השנה זו הפעם ה-21 ומקדמת מחקרי עומק של האירוע הטרגי הזה, שהותיר את רישומו על ההיסטוריה האירופית במאה הקודמת. גם השנה בין משתתפי התחרות נבחרה משלחת של תלמידים שהשתתפה במסע זיכרון, שבמסגרתו הם ואני ביקרנו במחנה אושוויץ-בירקנאו. במסגרת הנסיעה הזו ומתוך כוונה להעמיק את שיתוף הפעולה עם איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, חתמנו על הסכם כוונות לקדם מאבק בכל סוגי העיוות, הטריוויאליזציה, הפחתת החשיבות והשימוש לרעה בשואה ובזכרה. בתי הספר שזכו בתחרות קיבלו פרסים בטקס רשמי שנערך ביום השואה הבינלאומי בנוכחות נשיא איטליה.
"כדי לעזור לזכור את האירועים הטרגיים שהיו קשורים לאנטישמיות, אני רוצה להזכיר שתי יוזמות חשובות נוספות בהן מעורבים בתי ספר באיטליה. הראשונה 'אמץ חסיד אומות העולם' המקדמת מחקר על אנשים שהקדישו את עצמם להצלת חיי אחרים ולשמירה על כבוד האדם במצבים של רצח עם, משטרים טוטליטריים ופשעים נגד האנושות. השני נוגע להקמת רשת איטלקית לזיכרון השואה, המקשרת מוזיאונים ואתרי הנצחה של השואה ומקלה על הגעה של תלמידים ומורים לאתרים אלו, בכך שהיא מעניקה להם כרטיסי רכבת במחירים מוזלים".
תלמידים ותלמידות איטלקים בעת המסע, צילום: משרד החינוך האיטלקי
לדברי ואלדיטרה, משרד החינוך האיטלקי גיבש מסמך למלחמה באנטישמיות וקידם הקמה של אתר עם תכנים חינוכיים בתחום, ואילו הפרלמנט האיטלקי הקצה 6 מיליון יורו להגדלת מספר הנסיעות של בתי ספר, המוקדשות לזיכרון השואה.
ש: האם הגדרת האנטישמיות הבינלאומית של IHRA (הברית הבינלאומית לזכר השואה) משמשת את מערכת החינוך האיטלקית?
"ממשלת איטליה ומשרד החינוך כבר אימצו את הגדרת העבודה של IHRA על בסיס זה השלים המשרד את ניסוח ההנחיות למאבק באנטישמיות, שבהן נעשה שימוש בבתי ספר ובתוכניות הדרכה של מורים. ההגדרה של IHRA היא אמצעי תיאורטי מאוד שימושי להבנת האנטישמיות בצורותיה הנוראות ביותר, בכלל זה התקפת מדינת ישראל. לעתים אנשים מנסים להציג האשמות מטופשות נגד ישראל כ'אפרטהייד' ו'טיהור אתני' באומרם שמדובר ב'ביקורת לגיטימית'. אבל ביקורת אינה לגיטימית כשהיא מטיפה להיעלמותה של מדינת ישראל במסווה של עמדה מורלית וכשמשווים את הדמוקרטיה הישראלית לדיקטטורה הנאצית. מאחורי אמירות אלו עומדת גישה אנטי-היסטורית ובאופן ברור אנטישמית. זו דה-לגיטימציה שנועדה להכחיש את זכות קיומה של מדינת ישראל".
עד כמה מסוכנת תופעת האנטישמיות היום באיטליה והיכן אתה מזהה אותה?
"היום לאנטישמיות באיטליה יש פנים רבות. הסוג המסוכן ביותר נוטה לערב בין שנאה לישראל ותמיכה בקיצוניות הפלשתינית. ככלל, רשתות חברתיות ברחבי העולם מייצרות מדי שנה מיליוני פוסטים אנטישמיים והבורות של צעירים בנוגע להיסטוריה היהודית, ישראל והשואה היא הליבה של האנטישמיות הזו, שבאופן מצער גדלה כעת באירופה, מהווה השראה לתקיפות טרור על יהודים ואתרים יהודיים ברחובות בירות אירופאיות. התופעה דוחפת יהודים לעזוב את 'היבשת הישנה'. זו בושה שאסור לנו לגלות כלפיה סובלנות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
