״הֵן זֶה אוֹתוֹ הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִת
אֲבָל אַתֶּם הֵן לֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב.
וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַיִן
שֶׁהַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב״.
הגבעתרון, מילים: דורית צמרת, 1974,
בעקבות מלחמת יום כיפור
קיבוץ בארי ניצלו את ימי ההפוגה וחזרו לזרוע חיטה בשדות. אורי, ילד מבארי, בן 13, ממש לפני חגיגות בר מצווה, בילה 36 שעות בממ״ד. הוא נשאל: האם תחזור בסוף לבית? והשיב: ״אחזור לחברים שלי״. זה כוחם של קהילה, שיקום וצמיחה מחדש. ״אנחנו רוצים לגור בשווייץ. זו המטרה. בלי זה לא נחזור״ - אמרה לי קבוצה של משפחות מפונים מכפר עזה ובארי.
קיבוץ בארי אחרי השבת השחורה, צילום: קובי גדעון לע"מ
הרבה הבטחות פוזרו בימים האחרונים. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לגדי ירקוני, ראש מועצת אשכול: ״נהפוך את העוטף לשוויץ״. אך בינתיים, ״אין בית ביישובי העוטף שפשטו עליהם שאפשר לקרוא לו בית. הכל אפר ועפר. עיי חורבות. אי אפשר למצוא שם כלום. אפילו חתול הם לא השאירו שם. אנשים בנו שם בית ואתה רואה את כל יושבי הבית שעשו בהם שפטים״, מספר נתן קניג, מתנדב זק״א ובוכה.
אז הפוליטיקאים כבר מבטיחים שיקום מלא, אבל האם איכלוס מחדש של עוטף עזה הוא בכלל מציאותי ואפשרי?
הח״כ לשעבר ומי שהיה ראש מועצה אזורית אשכול חיים ילין, תושב בארי, נשמע פסימי. “נזכור את היום הזה הרבה מאוד שנים, ואת הטבח שנעשה בקיבוצים בעוטף עזה. הקרע אצל האנשים מאוד משמעותי. אתה נמצא שם מתוך ציונות. עכשיו זה בידי הממשלה. שואלים אותי מה יהיה? התושבים יחזרו או לא יחזרו? אם מדינת ישראל חפצה שהמשפחות יחזרו לשם - זה או עזה או אנחנו. אני בפרץ של אופטימיות ומאמין בשגשוג בצמיחה ובבניה מחדש תחת מציאות אחרת מול עזה”.
את השאלה הזו כולם ישאלו בסוף: מי יבוא לגור ביישובים אלה אחרי מאורעות תשפ״ד? אפילו מחנה צבאי בפתח היישוב לא עצר את הטירוף. ייקח לאירועים אלה שנים להירגע וההשלכה הנדל״נית לא תהיה פשוטה.
״תושבי אשכול לא יחזרו לבתים כל עוד לא יהיה שקט בטחוני, גם אם נפשוט רגל״, הודיע גדי ירקוני, ראש מועצה אשכול.
מושגים כמו ״טוסקנה״, ״פריחה נדל״נית״ ו״הזדמנות״ הביאו מאות משפחות צעירות מהמרכז לעוטף עזה בגלל חלום הבית הפרטי. הטבות המס, לצד אפשרות למגורים בצמוד קרקע במחירים נוחים, היו מנוע לא קטן לפריחה. הנחה בשיעור של 20% במס הכנסה, הנחה של 45% בארנונה למגורים ושל 39% בארנונה לעסקים הביאה את המושבים הקיבוצים והיישובים הקהילתיים לפריחה.
מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, זועם על ההחלטות השרירותיות של רשות מקרקעי ישראל: “לפני 77 שנים, במוצאי יום כיפור, עלתה חבורה צעירה להקים קיבוץ, ושמו בארי. מאז עברו שלושה דורות, הקיבוץ פרח וצמח. בשבת השחורה, רבים מחברי הקיבוץ מצאו בו את מותם, אחרים נחטפו לרצועת עזה. זה נראה למישהו סביר שאחרי הטבח המחריד שחוו אנשי בארי הם יזדקקו לאישורו של מנכ”ל רמ”י איך לשקם את בתיהם? הגיע הזמן לשים סוף לפארסה הזו”.
איפה מתחילה הסכנה ואיפה מסתיימת? לדוגמה, מושב שדה ניצן, שבו ברחוב אחד, נרצח תושב אחד ונחטפו 4. אבל המשפחות שם לא מוכרות עוטף עזה. בגלל 200 מטר! הזוי. 7 יישובים באשכול - המועצה שסופגת הכי הרבה - אינם מוכרים על ידי המדינה ולא זוכים לקבל את מה שמגיע לכל יישוב בעוטף - בשל העובדה שההחלטה על פינוי היישובים היא עד 7 ק״מ והיישובים האלה הם במרחק של 7 ק״מ ו- 200 מטרים. נראה שלאיש לא אכפת שכבר שנים הם חוטפים פגיעות ישירות. הם שילמו את המחיר הכבד ביותר ואיש אינו מתייחס. המדינה מבולבלת ומבלבלת.
ה״חנון״ החדש בשכונה
בפברואר האחרון התפרסמה הודעה משותפת לראש הממשלה ולשר הבינוי והשיכון שלפיה הממשלה החליטה על הקמת יישוב קהילתי חדש בעוטף עזה בשם זמני ״חנון״. בנימין נתניהו הודיע בפברואר: “הדבר הכי חשוב כדי לתת תשובה לטרור, היא תגובה הולמת. והדבר השני הוא חיזוק התיישבות - וזה מה שאנחנו עושים כעת. אנחנו החלטנו על הקמתו של היישוב חנון בזמן הממשלה הקודמת שלנו, והיום אנחנו משלימים את ההקמה ע”י תקצוב התכנון של היישוב, ובכך אנחנו מוציאים את הקמת היישוב אל הפועל״. כן, קונספציות שגויות של ימים עברו - התיישבות וביטחון.
בהודעה המשותפת נמסר אז ש״הקמת היישוב היא עדות נוספת לחוסן של עוטף עזה ולעוצמתה של מדינת ישראל עם כל האיומים, מול טפטוף כזה או אחר שאנחנו מגיבים עליו בעוצמה. אנשים רוצים להתיישב בעוטף עזה ולהקים יישובים חדשים באזור. אנחנו גאים לבנות את ארץ ישראל ואנחנו גאים לחזק את ההתיישבות בכל חלקיה״.
‘חנון’ (שם זמני) יוקם כיישוב קהילתי מעורב לכ-500 משפחות דתיות וחילוניות כמענה לביקוש הגובר לצורת התיישבות זו.
ראש הממשלה נתניהו בהנחת אבן פינה ליישוב אופיר, צילום: קובי גדעון לעמ
שם הישוב ״חנון״ אגב שונה והוא ייקרא “אופיר”, על שמו של ראש המועצה אופיר ליבשטיין שנרצח ב-7 באוקטובר כשהגן על קיבוץ כפר עזה.
זינוק של 30% במחירים
הייתה סיבה לדבר נדל״נית בעוטף עזה. בשנים האחרונות הביקוש למגורים בעוטף גדל, אך נתקל בחלקו בקושי להיקלט ביישובים הקיימים, שכן מדובר ביישובים חקלאיים שיתופיים, כאשר רובם ככולם מושבים.
מחירי הבתים הפרטיים ביישובי עוטף עזה זינקו ב-30% מאז 2019 לפי אתר יד-2, למחיר של ב-3.2 מיליון שקלים בממוצע לעומת 2.460 מיליון שקלים ב-2019.
אזור עוטף עזה מורכב למעשה מ-5 מועצות אזוריות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתחילת שנת 2022 עד סוף חודש אפריל 2023 גדלה אוכלוסיית המועצה המקומית מרחבים ב-1.6%, אוכלוסיית המועצה האזורית שער הנגב גדלה ב-4.3% וזו של המועצה האזורית אשכול גדלה ב-1.5%.
האטרקטיביות הייתה אדירה. תראו בעצמכם: קיבוץ סופה הציע בתים חדשים במחיר של החל מ-1,060,829 שקל, כולל מסלול קליטה לחברות מלאה בקיבוץ עם חצי שנת קליטה שבסופה המשפחות נקלטות.
קיבוץ כרם שלום החילוני הסמוך לגבול הדרומי של עזה, הפך דוגמה לקיבוץ מעורב שקלט לא מעט משפחות דתיות לאחרונה, והציע בית פרטי חדש בפחות מ-750,000 שקל.
בקיבוץ נירים קלטו לשכונה החדשה הכוללת 42 יחידות, בשטח של 100-150 מ”ר. קיבוץ סעד אמור היה לגדול מ-198 יח”ד קיימות ו-46 יח”ד בהרחבה ל-500 יח”ד, כאשר התוכנית להרחבתו הופקדה בוועדה המחוזית דרום יום אחרי ההכרזה על הפסקת האש במבצע “מגן וחץ”. התוכנית היא לצפיפות ממוצעת של 2 יח”ד לדונם, ואפילו עם פינוי בינוי. התוכנית כוללת גם את הקמתם של 100 חדרי אירוח ו-54,000 מ”ר לתעסוקה.
גם קיבוץ נחל עוז צפוי היה לצאת עם השלב הבא בבניית שכונה חדשה, הכוללת 17 בתים אליהם יתווספו עוד 14 יחידות חדשות למשפחות הנמצאות כעת בסיום תהליך הקליטה. 12 יחידות נוספות בדרך.
אשקלון, צילום: שאטרסטוק
התנאי: ממ״דים באשקלון
לשכת שמאי המקרקעין בישראל בחנה את כלל מכרזי הדיור שיצאו לשווקים בשנתיים האחרונות ומצאה ממצאים מדאיגים. לדוגמה, במחוז מרכז שווקו כמעט שליש מהמכרזים של רשות מקרקעי ישראל אך במחוז צפון ודרום שווקו הרבה פחות.
יו”ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין מציינת בהתאם לממצאים: “אנו רואים כי בשנתיים האחרונות מרבית השיווקים של רמ”י מתמקדים דווקא באזורי המרכז ופחות בפריפריה הדרומית והצפונית. יתר על כן, יש הזנחה כמעט מוחלטת בחיזוק ופיתוח היישובים שנמצאים בסמיכות לגבול. ניתן למצוא מספר דוגמאות בודדות של מכרזים שהתמקדו באזורים הללו, אבל זה לא מספיק. דווקא בתקופה הנוכחית, חייבים להוביל לחיזוק משמעותי של יישובי קו העימות עם דירות חדשות ומודרניות שכוללות מרחבים מוגנים ביתיים וציבוריים שיתנו מענה לאוכלוסיות קיימות ונוספות, יכולים לספק את הביטחון הנדרש בעת הצורך, להגדיל בצורה משמעותית את היצע הדירות הקיים וגם כמסר לאומי לכולם. כדי להצליח לשווק דירות באזורים הללו, יש צורך בפיתוח תשתיות נלוות כדוגמת מרכזי חינוך מתקדמים, פארקים ירוקים, מרכזי תרבות, ספורט ופנאי לצד סבסוד או תשלום של המדינה לאזרחים שיחליטו להעתיק את המגורים שלהם דווקא לאזורים הללו. ובמידת הצורך - גם מתן תמריצים ליזמים ולחברות הקבלניות”.
שדרות, צילום: שאטרסטוק
למרות הנתונים המאכזבים, את ה״ניצחון הנדל״ני״ הישראלי הגדול ביותר אפשר למצוא היום בארבע ערים שהפכו להכי מבוקשות בארץ, וכולן אגב מטווחות בלי הפסקה מהשכן העזתי. האחת היא אשקלון והשנייה נתיבות. אך גם שדרות ואופקים נהנו מפריחה חסרת תקדים.
אופקים, צילום: ויקיפדיה
מה יעלה בגורלן כעת? לפני המלחמה נמצא בסקר שנערך שאופקים ונתיבות יותר מבוקשות מבאר שבע בגלל המחירים הזולים יותר והרכבת לתל אביב ולבאר שבע.
״אין לנו ממ״ד. אנחנו ישנים בבית כנסת״, סיפרו תושבים באשקלון במהלך המלחמה. מפגיעה ישירה בבניין ללא ממ״ד לדוגמה נפצעו ילד בן 9 וגבר בן 37. דוד מתגורר בדירה ללא ממ”ד. הוא שהה בדירה בקומה השנייה בזמן פגיעה, ומספר שהרקטה פגעה בקומה תחתיו.
“אני ישן בימים האחרונים בבית כנסת עם ממ”ד. הלילה שמענו אזעקה רצנו לעמוד ליד הדלת והיו פיצוצים חזקים. כל הבית רעד ופרצה אש גדולה, הכבאים הגיעו מהר וכיבו את השריפה”.
כפי שכבר פרסמתי, מנהל התכנון אישר: העיר המטווחת ביותר בישראל אשקלון, צפויה לגדול ב-11,500 דירות חדשות, שעתידות להוסיף לעיר כ-40 אלף תושבים, במסגרת התכנית הגדולה ביותר אי פעם בעיר הדרומית; ראש העיר אשקלון התנה ובצדק את התוכנית המותלה בהסדרת ממ”ד לכל דירה בעיר.
לפי נתונים של מבקר המדינה, באשקלון 33% מהדירות הן ללא ממ”ד, וכעיר שחשופה לאיומים ביטחוניים בכל סבב לחימה, נושא זה מקבל מענה נרחב בבנייה חדשה בעיר ובהתחדשות עירונית מקיפה.
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, מוסר כי קידום התכנית מותלה בהסדרת ממ”ד לכל דירה: נכון להיום כ-12,000 יחידות דיור נמצאות בשלבי קידום תהליך התחדשות עירונית בהליך מהיר של שלוש שנים באחריות העירייה, תוך הסדרת ממ”ד לכל דירה.
את התוכנית כולה הגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקורו בעיר. “הרחבת כביש 4 היא פועל יוצא ומנוף בתוכנית החדשה להתחדשות עירונית מקיפה בעיר הדורשת מיגון”, טוען גלאם.
אימפריית הנדל״ן המובילה
את נתיבות כבר כינו ״אימפריית נדל”ן״ בגלל היותה העיר המובילה במספר דירות חדשות שנמכרו. נתיבות התמקמה בראש רשימת היישובים עם מספר הדירות החדשות הגבוה ביותר (792) שנמכר בשלושת החודשים, פברואר-אפריל 2023 והגידול הגבוה ביותר לעומת שלושת החודשים הקודמים.
נתיבות, צילום: שאטרסטוק
מספר מתחמי פינוי בינוי מקודמים כעת בנתיבות. מדובר בפרויקטים רחבי היקף, אשר עתידיים לשנות באופן משמעותי את המציאות בעיר. לדוגמה מתחם אלפסי שכולל 432 דירות וותיקות, מקודם על ידי עיריית נתיבות בותמ”ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור). התושבים המתגוררים כיום במבנים ישנים בעלי תשתיות ישנות, ללא ממ”דים, שאינן עמידים לרעידות אדמה וללא מעלית, חניה ומרפסת, עתידים לקבל דירה חדשה, בטוחה ובסביבת מגורים מודרנית.
לצד זה, הפרויקטים הללו עתידיים להוסיף לעיר אלפי יחידות דיור חדשות ולחזק את השכונות הוותיקות, עם זוגות צעירים ומשפחות חדשות בעיר. המלחמה הדגישה יותר את הפערים בין ביטחונם האישי של תושבי שכונות חדשות בנתיבות לבין אלה שמתגוררים בשכונות הוותיקות והלא ממוגנות.
שכונה חדשה בשדרות. קבוצת דמרי, צילום: רועי כהן
הבוננזה שצמחה במרחק קצר מאשקלון וזולה יותר בעיקר בגלל הרכבת היא שדרות, שפונתה לגמרי במלחמה. בעשור האחרון נבנו בעיר כ־3,500 אלפי יחידות דיור, ובשלוש השנים האחרונות החלה בנייתן של כ־2,000 יחידות דיור נוספות. שדרות השלישה את מחיריה בעשור האחרון. מחיר דירת 5 חדרים בשדרות, 123 מ”ר, קומה 1 - 2.21 מיליון שקל. בשדרות נבנות ומקודמות שכונות מגורים חדשות עם אלפי יחידות דיור, חלקן אף מקודמות בותמ”ל, לצד פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה רחב.
גם אופקים הפכה לאחת הערים המבוקשות בישראל, למרות שלא נאמרה בנשימה אחת עם איומי טילים ופשיטות קומנדו. גם המרחק - 30 ק״מ מרצועת עזה והקרבה לבאר שבע לא קישר אותה כלל לשם. סיפורי גבורה רבים נקשרו בעיר הזו במתקפת אוקטובר. תושבים כאן נאבקו מול עשרות מחבלים חמושים ברובי סער עם אקדחים בלבד. “אנחנו לא נלך מפה”, הם אומרים.
שכונת אפיקי נחל באופקים. קבוצת דמרי, צילום: חברת דמרי
ובכל זאת - שכונה חדשה תוקם באופקים – 1,352 יחידות דיור יבנו בה. מסך כל יחידות הדיור, 160 יוקצו עבור דירות קטנות 350 עבור דיור מוגן; בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 4,000 מ”ר עבור מסחר ותעסוקה שכונתיים.
70% עדין בלי ממ״ד
מפקד תחנת המשטרה ברהט, שיש שכינו אותו ״אימת ארגוני הפשע בדרום״, סגן ניצב ג’יי-אר דוידוב, נסע להציל את פקודיו ונהרג בקרב יום לפני יום הולדתו ה-44. בשבת בבוקר הוא קיבל את ההודעה על ההתקפה הרצחנית ברעים, הגיע למקום וחתר למגע.”ג’יי-אר והשוטרים שלו היו הראשונים להגיע לזירת הקרבות. לא היו שם חיילים והוא נהרג”.
ראש עיריית רהט, עטא אבו מדיע’ם: “העיר רהט תחת מתקפה ועשרות פועלי חקלאות מרהט נפצעו מירי ישיר בהיותם עובדים בשדות עוטף עזה, ואישה ממשפחתי נהרגה. עשרות נעדרים, חלקם נחטפו על ידי חמאס. המדינה הפקירה אותנו ללא ממ”דים ומקלטים, יש הרבה קורבנות״.
רהט ספגה פגיעות קשות עם יישובי הדרום. ב-70 אחוז מהבתים ברהט אין ממ״ד או מקלט. העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הערבית הגדולה בישראל. מתגוררים בה 78 אלף תושבים. בצפיפות של 3,983 תושבים לקמ”ר (לשם השוואה, הצפיפות בת”א היא 8,572 תושבים לקמ”ר).
פגיעה אנושה נרשמה בביטחון התושבים במלחמה האחרונה. הבקשה הייתה פשוטה לפני המלחמה. ברהט רוצים איכות חיים כמו בעומר: “התושב בעיר רוצה שקט ודיור”. בפועל, תושבים רבים הלכו לישון בבתי הספר המוגנים יחסית.
הוועדה המחוזית דרום אישרה תכנית שתאפשר ציפוף משמעותי של הבנייה בחלק הוותיק של רהט. אם עד היום הותרה בנייה של יחידת דיור אחת בלבד במגרש שגודלו פחות מדונם, מעתה ניתן יהיה לבנות עד 7 דירות בחלקה כזו. מעבר לכך, התוכנית מאפשרת להגדיל את אחוזי הבנייה ביחידת דיור מ־60% ל־130% ולהגביה אותן לגובה של עד 6 קומות. המשמעות היא פוטנציאל לתוספת של כ־20 אלף יחידות דיור.
ואגב - אם כבר מדברים על העתיד - המועצה הארצית אישרה את הקמתה של העיר החרדית החדשה תילה, מול רהט. בעיר אמורים להתגורר 80,000 תושבים, כאשר בשלב הראשון ייבנו במקום 15,000 דירות.
הישוב תילה ישתרע על שטח של כ-4000 דונם, בתחומי המועצה האזורית בני שמעון, צפונית ללהבים, מול הישוב רהט וממזרח לכביש 6. מרבית יישובי מועצת בני שמעון חילוניים ושייכים לאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים.
צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ובעל שליטה בקבוצת סופרין מציין: "קידום התחדשות עירונית אינטנסיבית בחזיתות השונות בדרום והן בצפון, יכול להתבצע רק באמצעות הענקת הגנה כספית עבור יזמים, אם באמצעות מענקים כספיים חלף ״קרקע משלימה״ או באמצעות רכישת דירות מראש ע״י הדיור הציבורי".
מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר : ”בשבת השחורה, רבים מחברי בארי מצאו בו את מותם, ואחרים נחטפו. אחרי הטבח המחריד שחוו אנשי בארי הם יזדקקו לאישורו של מנכ”ל רמ”י איך לשקם את בתיהם? הגיע הזמן לשים סוף לפארסה הזו”
חיים ילין: “עכשיו זה בידי הממשלה. שואלים אותי מה יהיה? התושבים יחזרו או לא יחזרו? אם מדינת ישראל חפצה שהמשפחות יחזרו לשם - זה או עזה או אנחנו. אני בפרץ של אופטימיות ומאמין בשגשוג בצמיחה ובבניה מחדש תחת מציאות אחרת מול עזה"
את ה״ניצחון הנדל״ני״ הישראלי הגדול ביותר אפשר למצוא היום בארבע ערים שהפכו למבוקשות ביותר בארץ, וכולן אגב מטווחות בלי הפסקה מעזה: האחת היא אשקלון והשנייה נתיבות. וגם שדרות ואופקים נהנו מפריחה חסרת תקדים
בשנים האחרונות הביקוש למגורים בעוטף עזה גדל. מחירי הבתים הפרטיים ביישובי העוטף זינקו ב-30% מאז 2019 לפי אתר יד-2, למחיר של ב-3.2 מיליון שקלים בממוצע לעומת 2.460 מיליון שקלים ב-2019
בעשור האחרון נבנו בשדרות כ־3,500 אלפי יחידות דיור, ובשלוש השנים האחרונות החלה בנייתן של כ־2,000 יחידות דיור נוספות. מחירה של דירת 5 חדרים בשדרות, 123 מ”ר, קומה 1 – היה 2.21 מיליון שקל
צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ובעל שליטה בקבוצת סופרין: "קידום התחדשות עירונית אינטנסיבית בחזיתות השונות בדרום והן בצפון, יכול להתבצע רק באמצעות הענקת הגנה כספית עבור יזמים, אם באמצעות מענקים כספיים חלף ״קרקע משלימה״ או באמצעות רכישת דירות מראש ע״י הדיור הציבורי"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו